יום ראשון, 23 בספטמבר 2012

הנעת עובדים

תוכנית של לקוח סמוי בוחנת את הפער שבין הסטנדרטים וחזון הארגון לבין המציאות בשטח. היא יוצרת תמונה כוללת ומשמשת כמקור משמעותי לשיפור מתמיד של העובדים. כיצד היא עושה זאת?
כשארגון מחליט לשכור את שירותיה של חברת לקוח סמוי, הוא מקבל הסבר על של מהו לקוח סמוי ומה ניתן לעשות איתו. במהלך ההסבר מובהר לארגון כי המדידות שמבצע הלקוח הסמוי באמצעות שאלונים אינן גורמות לשיפור העסק, אלא מהוות כלי שתוצאותיו מאפשרות לשפר את המצב בשטח ולקרבו לסטנדרט של הארגון. בסופו של דבר מי שישתמש במדדים על מנת להביא לשיפור ולהנעת העובדים בשטח הוא הארגון עצמו וחשוב שהעובדים יהיו ערים לכך שהם עוברים בקרות ויידעו על מה הם נבדקים. שקיפות הפעולה תדרבן ותניע אותם למצוינות.
ישנן שתי רמות שבהן ניתן להניע את העובדים: בתפקידי הרוחב (מנהלי אזורים, סניפים ומשמרת) וברמה של הסניף (עבודה עם צוות של סניף ספציפי). בשתי הרמות ניתן לקיים טיפול במסגרת קבוצתית שבהם יינתנו לעובדים כלים שיסיעו להם בשיפור ביצועיהם. ברמת הסניף (שיכולה להגיע גם עד לרמת הפרט) אפשר להציג לעובדים מקרי בוחן לפי בקרות שעברו - מבלי לציין את התוצאה או שמו של העובד שמופיע בדו"ח. כך העובדים יוכלו לספר על מקרים דומים שחוו, להסביר כיצד פעלו, לנתח את האירוע וללמוד מה דפוס הפעולה הרצוי.
מדדי הלקוח הסמוי יכולים לחשוף גם כשל חוצה סניפים אשר נובע מאי-ידיעת העובד את הנהלים או אי-הבנתו את חשיבותו בארגון ואז יש לטפל בממצאים באופן רוחבי. למשל, אם בקרות של לקוח סמוי מעלות שרק 30% מהקופאיות בסופרמרקטים באזור מסוים מציעות ללקוח לקנות מוצר נוסף בקופה אז מדובר בכשל מערכתי. הדבר היעיל ביותר לעשות זה לכנס את כל הקופאיות מאותו אזור ולהציג ולהסביר להן את פוטנציאל הרווח עבור הארגון אם בסוף כל קנייה הן תצענה ללקוח מוצר נוסף בקופה. התכנסות שכזו תגרום לאותן עובדות להבין את חשיבות הנוהל ותמנע מהן להרגיש כמו בורג קטן במערכת. ראיית התמונה הכוללת תניע אותן לשפר את עבודתן.
דרך נוספת להניע עובדים היא לתגמל אותם על הישגים מצוינים. מנהלים רבים נעזרים בכלי של לקוח סמוי בכדי לאתר עובדים שנותנים שירות יוצא דופן וייחודי, שמשפר את שמו של הארגון בעיני הלקוח. התגמול לאותו עובד יכול להיות כספי אך אין זה חובה. ניתן לתגמלו גם באמצעות מכתב תודה, מילה טובה או ציון שמו לשבח בישיבה.
בסופו של דבר כל מנהל אזור וסניף רוצה שרמת הביצוע של עובדיו יהיה הטוב ביותר כי זה משתקף בחזרה עליו. השימוש בלקוח סמוי ידרבן עוד יותר את המנהלים להביא לתהליך של הנעת עובדיהם כי דו"חות הלקוח הסמוי יוצרים תחרות בין האזורים והסניפים השונים וכל מנהל רוצה שהתחום שתחת אחריותו יהיה הטוב ביותר. בשביל להביא לשיפור המיוחל יש להניע את העובדים מלמטה וככל שהם ישתפרו כך גם מנהלי הסניף, האזור והארגון כולו.

יום שלישי, 4 בספטמבר 2012

תהליך בניית שאלון הבקרה

שאלון הבקרה מהווה את עמוד התווך בתהליך בחינתו של כל ארגון ועל כן חשוב לוודא שגיבושו נעשה על פי הסטנדרטים שיבטיחו את התוצאות המדויקות והמשמעותיות ביותר.

כדי לבנות שאלון נכון, יש ללמוד את חזון הארגון והנורמות שלו ובעזרת מנהליו להגדיר ארבעה עד חמישה תחומי עניין שיהוו את הנושאים המרכזיים למדידה. בשלב הבא חברת הלקוח הסמוי תבחן את המצב בשטח ותגבש טיוטה של שאלון הבקרה שתכלול כ-40 שאלות ותוצג בפני הלקוח אשר יוכל לתת את הערותיו. לאחר מכן ינוסח הפורמט הסופי של השאלון ותחל המדידה. 

בבניית השאלון חשוב לשים לב לכמה דגשים שיבטיחו את השמירה על מהימנותו ויעילותו. תחילה, מטרת הבקרה היא לצייר את תמונת המצב האמיתית בשטח תוך הטמעת יעדי הארגון, מבלי לסלף את מה שקורה במציאות. הסכנה בבניית שאלון שאינו שקול למציאות היא שתוצאותיו יעוותו את תמונת המצב בשטח. למשל, כתיבת שאלון בקרה נוקשה מידי שאף סניף (טוב ככל שיהיה) לא יוכל לעמוד בו יפגע במוראל העובדים ובאמונם בתהליך הלקוח הסמוי. כמו כן תוצאות הבקרה לא יהיו אפקטיביות. וגם ההיפך הוא הנכון, שאלון בקרה נדיב מידי יכול ליצור סיטואציה שבה כל הסניפים מקבלים ניקוד גבוה, כולל החלשים שבהם, ואז שוב התוצאות לא תהיינה יעילות.
נקודה נוספת שיש לשים לב אליה בבקרות היא ניסוחן של השאלות. חשוב מאוד שהשאלונים יכתבו בצורה הפשוטה והברורה ביותר עבור הסוקר וללא שאלות מתחכמות. אם הסוקר מתלבט לגבי השאלות ולגבי תשובותיו אזי שהשאלון נכתב בצורה לא מספיק טובה. השאלות מתחלקות לשני סוגים: דיכוטומיות ובחירה מרובה. בשאלות הדיכוטומיות התשובה ברורה - כן או לא. לדוגמא: "האם העובד בירך אותך תוך דקה מכניסתך לסניף?". במקרה של תשובות עם בחירה מרובה, הלקוח הסמוי צריך להפעיל קצת יותר שיקול דעת, עם כי הוא אינו אמור להתלבט לגבי התשובה שמתארת בצורה הקרובה ביותר את מה שחווה. ישנן שאלות ספציפיות שנקבעות מראש שבהן הלקוח הסמוי מחויב להוסיף לתשובה שסימן גם הסבר מילולי ויש לכך שתי סיבות: האחת, נתינת משוב חיובי לעובד; והשנייה, משוב שלילי.

ההיבט אחרון שרצוי לשים עליו דגש בשאלון הוא בניית תזרים הגיוני שמבוסס על הלקוח הממוצע. הלקוח הסמוי צריך לזכור בעל פה כארבעים שאלות, אך אם שאלון הבקרה נבנה לפי דפוס הפעולה של הלקוח השכיח אז התהליך יתנהל כמו בקנייה רגילה. דבר זה מקל על זכרונו של הסוקר והופך לבלתי אפשרי את זיהויו על ידי העובדים בשטח. לעומת זאת, אם מכניסים שאלות חריגות אז זה יכול לבלבל את הלקוח הסמוי ובנוסף לעורר את חשדם של העובדים בשטח ולגרום להם לזכור את הלקוח הסמוי. שאלון שמדמה לקוח אמיתי וממוצע משיג שני יעדים: הוא מצלם את תמונת המצב האמיתית בשטח ומצד שני לא חושף את הסוקר ואת השאלון.
השלב שמגיע לאחר קיום הבקרות הוא שקלולן. כדי לעשות זאת יש להתחשב בחזון העסקי של הארגון ולקבוע אילו נושאים הכי מרכזיים ובנושאים הללו להדגיש את השאלות המהותיות ביותר ולתת להן משקל רב יותר. ישנן שאלות שאינן זוכות כלל לניקוד מכיוון שלא קיים לגביהן נהלים. מטרת שאלות מסוג זה היא לראות את המצב הקיים בשטח בהקשרן ועל פי התוצאות ליצור נהלים והדרכות שיטמיעו את רצון המנהלים. לאחר שהעובדים יעברו תדרוכים בנושא, השאלות יקבלו ניקוד בבקרות. חשוב לזכור ששקלול הבקרות מצביע על המצב הקיים בשטח בזמן נתון, אך כדי למדוד את השיפור ולהטמיע תהליכים יש להמשיך בצורה רציפה את תהליך הבקרות לפי השאלון שנבנה.